תהליכי חיתום בביטוח מסחרי נשענים על קריאה והצלבה של מסמכים רבים, פירוש סעיפים, והפעלת שיקול דעת תחת אחריותיות אישית ורגולציה מחמירה. המורכבות הזאת יוצרת צוואר בקבוק תפעולי שמאריך זמני טיפול, מגדיל שונות בין חתמים, ומקשה לבנות תיעוד עקבי של הנמקות ובקרות. המציאות הזאת מסבירה למה אוטומציה מלאה לרוב אינה מעשית, ועדיין יש דרישה ברורה לקיצור תהליכים והפחתת טעויות יקרות. סביבה עסקית שמנסה להטמיע בינה מלאכותית בחיתום (חיתום ביטוח עם AI) נתקעת בדרך כלל בשתי נקודות: נקודת האמינות ונקו